יום שני, 28 במאי 2018

פראג





אחריי 10 שנים שאנחנו נשואים החלטנו סוף סוף לצאת לירח דבש, ככה לבד , רק שנינו , את הילדים השארנו בבית עם הדודות שלהם והקטן אצל סבתא שלו.
תמיד היה לי ברור מאליו שזוגות צריכים זמן לעצמם ומתישהו בחיים כדאי לעצור הכל להשאיר אותם עם בייביסיטר ולצאת.
אבל איכשהו פתאום כשכבר סגרנו את הכרטיסים ומועד הטיסה התקרב הלב שלי התחיל לדפוק, אמרתי לשלומי, עזוב שטויות, נבטל הכל ונשאר בארץ, אני לא מסוגלתלהשאיר אותם לבד ויותר מזה לי קשה להיות בלעדייהם, בלי החיוך הזה בבוקר וכן גם הבכיות והלדאוג להם, אני כל כך מורגלת לזה שזה יחסר לי.
ביום שני בבוקר הלבשנו את הילדים ושלומי לקח את רפאל לירושלים, הוא פצפון בכלל לא מבין כלום מבסוט קופץ מאושר, על הידים של שלומי בדלת  ואני בוכה!!! אני לאמסוגלת לשחרר, הם יצאו והדלת נסגרה ואז אני רואה שגם מרים בוכה וזה מרגיש לי מטופש, כי בחייאת מה להתגעגע? זה געגוע? לאמא שלי אני מתגעגעת !
״מה את בוכה עכשיו?״ נזפתי בעצמי ותוך כדי ניסיתי להרגיע גם את מרים.
״זה לא הרבה זמן ואני חוזרת עם המון מתנות״ הבטחתי לה היא נרגעה ואיתה גם אני.
מנסה אבל לא ממש מצליחה להרגע
אני בטוחה שכולם חווים תחושות הפוכות, יש כאלה שיותר ויש שפחות, פתאום בנקודה הזאת של החיים שבחרתי להנות ולפנק את עצמי ורק עצמי אני חווה מצפון עז וקושילשחרר ואני בוכה כמו ילדה קטנה, אני חושבת שזה לא רק כי אני אמא שקשורה לילדים שלה , זה יותר כמו קשר של אמא שאיבדה את אמא שלה, רק כשהבנתי את זה יכולתילשבור את הבכי ולבחור שעכשיו אני שמחה ומתרגשת מהטיסה וכל החוויה כולה.

בהלוך טסנו עם חברה צ׳כית, מטוס פצפון , שפה זרה, חויית טיסה לא מזהירה אבל המחיר כל כך נמוך שעל מה את מתלוננת בכלל?!
הזמנו באיזשהו שלב 3 כרטיסים עוד כשהתלבטנו אם לקחת את רפאל או להשאיר בארץ , כך שמושב הצמוד אליינו היה פנוי , הרווחנו שטח להניח את החפצים ולהשען.
שלומי שם סטופר כדי לדעת כמה זמן עבר, אחריי שעתיים של טיסה האישה שישבה לפניי הוציאה מהתיק שלה חפישת קלפים שהיתה נראת לי מעניינת, ואני ישראלית חצופהשכזאת שאלתי אותה מה זה ואם אני יכולה לשחק איתה.
היא שמחה עוד יותר ממני, תוך כדי משחק התעניינתי אם היא באה לבלות בפראג , מסתבר שהיא חוזרת הביתה אחריי ביקור בארץ אצל הבן שלה שבדיוק התגייס לצבא והיאגאה בו מאוד על כך, כלאחר יד היא הוסיפה ״סליחה אם אני מדברת קצת מהר וקצת מוזר זאת מחלת הפרקינסון שאני סובלת ממנה כבר כמה שנים״

היא צ׳כית במקור שבאה לגור בארץ עם בעלה הישראלי, לאחר שנים ארוכות של נישואין כשלא הצליחו להביא ילדים באופן טבעי התחילו בטיפולי פוריות ממושכיםשלאחריהם נולדו להם שני בנים בהפרש של שנה.
היא זוכרת את הקושי של לגדל אותם כמעט באופן עצמאי כי בעלה עבד שעות ארוכות כהייטקיסט.
זוכרת את הטיסות לבד עם שני בנים לבקר את ההורים בפארג, כמה הם בכו , עד שפעם אחת האנשים סביבה ביקשו מהדיילת לעבור מקום מהרעש שנוצר, ככה זה בצ׳כיה,הילודה נמוכה , 1.89 בממוצע לילדים במשפחה.
כדי לעודד נשים ללדת יותר יש חופשת לידה של שלוש שנים!!! אם רק היתה יולדת שם, אבל היא ילדה בישראל..
בגיל 33 היא התעלפה באופן פתאומי , בבית החולים איבחנו אותה הרופאים עם סטרוק ונתנו לה הוראות איך לנהוג, אבל התסמינים והדברים המוזרים שהתחילו לקרות להלאחר מכן לא היו קשורים לאיבחון שניתן לה, הדיבור הפתאומי העיווטים של הגוף ההתנהגויות הבלתי רצוניות, מבדיקה קצרה בגוגל היא הבינה שיש לה משהו אחר ונסעהלהורים כדי לקבל איבחון נוסף בפראג.
שם נאמר לה שלפרקינסון אין תרופה, כאחת שחייבת שהכל יהיה בשליטה שלה העולם שסיגלה לעצמה וטיפחה עם השנים חרב!

כשחזרה ארצה בעלה לא היה מסוגל להתמודד עם הבשורה והאישה החדשה שהיא והם החליטו להתגרש.
עם מחלה כמו שלה יש קושי רב להתמודד לבד, צריך תמיכה רבה, היא ירדה מהארץ ועברה לגור ליד ההורים לאחר 12 שנים של עליה.

עכשיו היא בדרך הביתה, משאירה מאחור את הבנים שלה שמעדיפים לגור בארץ ולעשות צבא, הטיסות קשות לה אבל הגעגוע יותר.

״איך את מגיעה למלון?״ היא שואלת פתאום
״בואו איתי, חברה שלי אוספת אותי״

׳הסתדרנו׳ כתבתי על הסטורי הקצר שהעלתי והודתי לה, לאישה המופלאה שהיא על שיעור עצום לחיים!

קינג דיוויד הוא מלון כשר למהדרין בפראג, שלומי עשה את ההזמנה והפתיע אותי עם חדר עצום!
כל מה שחשבנו היה שאפשר להכניס לכאן את כל הילדים ואפשר גם עוד משפחה נוספת.

אותה אישה שלצערי אני לא זוכרת את שמה השאירה לי רשימה ארוכה ומפורטת של מסעדות כשרות למהדרין ומקומות קניות ובילויים בפראג.
הדבר הראשון שעשינו היה לרדת לעיר ולראות קצת קניון, הגענו ב4 ובשעה 6 מתחילה ארוחת הערב, אנחנו כל כך רעבים ועייפים שמעדיפים ללכת לאכול ולא להסתובב,בדיעבד היה עדיף ללכת לשוק הסיני שנמצא בקירבת מקום, חוויה שלא קיימת בישראל אבל לא ידענו עליו קודם.

בערב הכנו תוכניות ליום השלם היחיד שאנחנו בפראג, האופציות היו טיול במתחם האווטלט + שיט + סיור בעיר העתיקה + ארוחת צהריים באחת המסעדות, או לנסועלגרמניה לעיר דרזדן.
החברות אמרו שזה מקום מומלץ , כשהגענו להרשם נאמר לנו שהמקומות האחרונים באוטובוס נתפסו, סיכמנו שנקום מוקדם , נתארגן ונעשה את האופציה הראשונה ואם לאיהיה מוצלח ניקח אוטובוס באופן עצמאי שמגיע עד לדרזדן.
בחניית הביינים בדרך לדרזדן

בבוקר כשירדנו למטה האוטובוסים בדיוק אספו את הנרשמים ומסתבר שיש להם מקומות פנויים גם בשבילנו אז פשוט נסענו איתם.
בדרזדן יש רישום של 480 יהודים בלבד כשייתכן שחלקם עזבו את גרמניה, משהו במידע הזה עשה לי רע. שלומי לא הסכים עם התחושות שלי🤷‍♀️

במרכז המסחרי המשתרע על פני כקילומטר יש למעלה מ600 חנויות כשבניהן גם פריימארק הידועה בחווית הקניה ובמחירים הזולים שלה.
פריימארק התפרסמה בעיקבות קמפיין שעשתה לפני למעלה מ12 שנים , לכבוד הבלאק פריידי הם הודיעו שעומדים למכור פרטי אופנה לפי משקל.
הקמפיין שלהם יצר היסטריה מטורפת עד כדי כך שנאלצו לפנות פצועים עם אמבולנסים ואחכ בעזרת משטרה אלפי אנשים שהגיעו לסניפים.

עם המידע הזה נכנסנו דבר ראשון לשם והעמסנו.
לקחנו מזוודה עם גלגלים ובעמדת התשלום הקופאית הגרמניה המתוקתקת אירגנה לנו את כל הפריטים ישירות לתוך המזוודה.
חשבנו שיצא סכום מסויים ובפועל כשהיא סיימה לחשב הכל זה יצא שליש ממה שחשבנו, שלומי הסתכל עליי בהלם ולא יכולתי שלא לצחוק, ההיא לא ידעה מאיפה נפלו עליההתיירים ההזויים שצוחקים בקופה במקום לשלם.

דרזדן נהדרת לקניות , החוויה מיוחדת , אופציות מגוונות , מבחינת נראות זה דיי מזכיר מולים גדולים בארה״ב.
הרגל הפצועה

לפני שיצאנו מהארץ  עיקמתי את הרגל וכאב לא נורא אבל הוספתי על זה גם ספורט יומיים ברצץ מה שגרם לכאב להתעצם, רוב הבילוי בפראג הוא הליכה ועמידה ממושכת עלהרגליים , מומלץ לבוא בנעליים נוחות.
לדרזדן הגעתי עם כפכפים וכאב בברך, באחת החנויות קניתי גרביים וסניקרס, בבית מרקחת תחבושת אלסטית , התישבתי על ספסל ועברתי למצב נח יותר. 
היו לנו 5 שעות להסתובב, חשבתי שהתחבושת תעזור לי אבל הכאב הלך והתחזק והתחלתי לצלוע, שלומי כמו שלומי עשה מזה צחוק כך שבמקום להיות בבאסה צחקנו כלהדרך,
בנתיים ביקשתי עצות מכם והדעות היו חלוקות כך שרק הסתבכתי יותר.
אחרי שעתיים שהסתובבתי איתה הסרתי את התחבושת וזה דווקא הקל על הצליעה.
התמונה איתה התיעצתי איתכם לגבי הרגל. בלבלתם אותי לגמריי


נהננו בדרזדן ובנסיעה חזור התבאסתי לחשוב שנגמר היום ומחר אנחנו כבר חוזרים הביתה.
לאחר ארוחת הערב הלכנו לראות מופע שהומלץ ע״י המלון ובנות ששהו בפראג, הגענו באיחור , הספקנו לראות את החצי שעה האחרונה, זה היה שונה מאוד והיו חלקיםמצחיקים שהשחקנים ירדו לקהל , הבנות שישבו מאחוריינו כל כך נכנסו לזה ושיתפו פעולה שזה הפך למצחיק, כי בלי זה אני לא חושבת שהייתי מצליחה להיות מרותקת.
המופע בחושך מוחלט, דולקים בו רק פנסי אולטרה סגול, השחקנים לבושים בתלבושות שזוהרות בתאורה הזאת , הפוטנציאל לחווית צפיה מרתקת גבוהה בהחלט אבל כל מהשאני ראיתי זה שהרקדנים לא בקצב🙈
ביציאה מהמופע

כשהסתיים המופע צעדנו חזרה למלון דרך העיר, החנויות כבר סגורות האנשים מרתקים, השפות מגוונות.
 שמענו שירה עם כלי נגינה , כהתקרבנו לראות במה מדובר נדהמנו, 
בחור צעיר עומד בפינה שיצרה אקוסטיקה מטורפת כאילו הוא עם הגברה , הכלי עליו הוא תיפף היה עמוד ברזל שנמצא גם הוא שם.

החצי שעה של צעידה איטית היתה חוויה אמיתית של תרבות ואופי מקומי, משהו שהתאפשר לנו לעשות ברוגע דווקא כי השארנו את הילדים בבית.
אוהבת לצלם מלמעלה זה נותן פרופורציה 
עכשיו אנחנו על הטיסה חזור, כבר שעתיים שאני עסוקה בכתיבה של החוויות המרכזיות מהטיול ולא יודעת אם הצלחתי להעביר הכל.
תמיד על מטוס אני חושבת על כמה אנחנו נקודה קטנטנה בתוך העולם הענק הזה

אם קראתם עד כאן אין לי ספק שנהנתם😊
נתראה בפוסט הבא
חיה

יום שלישי, 27 במרץ 2018

היום לפני שנה



ערב פסח לפני שנה
חודשים ספורים אחרי שאמא שלי נפטרה
והריון טרי שלא ידעתי אם ישרוד אחריי כל השיבושים שהיו בתחילתו.


ערב שביעי של פסח, שנה שעברה



אנחנו בדרכנו לחגוג יחד עם המשפחה של בעלי את שביעי של פסח, הבטן כבר בחוץ ואני לא יודעת אם יש טעם לספר או לא.
חוויתי בעבר הפלה בשלב התחלתי, ידעתי שאמא שלי עברה כמה הפלות ואם היו דימומים והתכווצויות לא כדאי שאפתח ציפיות, שאתחבר,שאקשר, לעובר המתפתח אצלי בבטן.
כשסיפרתי לרופאה את החששות שלי היא אמרה : ״יקירה, את צריכה להאמין קצת יותר בקב״ה, השליטה לא בידיים שלך, מה שהוא יחליט זה לטובתך, את חייבת לשחרר״
לא שבאמת הצלחתי אבל ניסיתי.


כשהייתי בשבוע העשירי סבלתי מכאבי בטן חזקים,
אמרתי לשלומי שחייבים לראות רופא,
אנחנו נמצאים בחדר משחקים שם נמצא גם המחשב שלנו ואני מתארגנת ליציאה,
פתאום משום מקום, המחשב שהיה סגור מתחיל להשמיע קולות של דופק, הדלקנו את המסך כדי לראות במה מדובר ו
זה הסרט שעשו על אמא שלי שלי ל30 יום לפטירתה, הפתיח מתחיל עם המילה ״תמר״ וברקע סאונד של דופק.


הרגשנו שזה סימן ממנה, שהיא כאן ושהכל יהיה בסדר.
בכל מקרה נסענו לרופא לבדוק , בבדיקה הראשונה הוא לא מצא את העובר , הרגשתי איך הלב שלי מתחיל להשתולל, בדיקה שניה ו- הנה הוא!י יש דופק העובר מתאים לשבוע 10. הכל תקין , סעי הביתה גברת.


זאת היתה רק ההתחלה של רצף מקרים ואין סוף בדיקות , הורמונים ופחדים וכל זה בשילוב בכיות על האובדן של אמא.

צילמנו תמונות שכולם בבגדי חג חדשים ויפים ולא העזתי לפרסם, לא ידעתי אם ואיך לספר, גם כשהחלטתי שכן זה היה עם חשש.

דווקא המשך ההריון תודה לאל היה תקין וללא הפתעות, חברה שלי ברכה אותי "שיהיה לך הריון משעמם" כשהבנתי למה התכוונה החלטתי לאמץ ..




הוא נולד בתוך שנת האבלות, כשנולד בן זכר למשפחת הנפטרת בתוך השנה מתרפאת כל המשפחה.


בחודש אלול מ-יח׳ ועד ראש השנה כל יום הוא כנגד חודש, יח אלול כנגד חודש תשרי, יט׳ אלול כנגד חודש חשוון, וכן הלאה.


אמא שלי נפטרה בחודש חשוון וילדתי בן ב-יט אלול.
היה מתבקש שנקרא לו רפאל!




אני אוחזת בידים שלי את הילד המופלא שבא אלינו בהפתעה ולמרות כל השיבושים בדרך והוא שלם והוא מושלם, והאצבע של אמא שלי שם,הרגשתי אותה בתהליך, היא איתי תמיד!









שמלה שלי התמונה הראשונה: C.ME DRESSED
שמלה בשאר התמונות : אירופה בישראל
כובע : BORSALINO
ביגוד של רפאל : KEDS

יום שבת, 17 במרץ 2018

כך תתאפרי ב2018


הכל התחיל מאבא שלי.
הג'וק הזה של אופנה, זה זורם לנו בדם.
כולנו מתחברים לאמנות.
בעבר אבא שלי היה יצרן של אופנה בחו"ל ואח"כ בארץ.

את הבלוג הזה פתחתי מתוך רצון לתת מענה לצורך של נשים כמוני שנהנות מאופנה אך מחפשות שהמראות יהיו מתאימים לצורת החיים שלהן.
בזמנו לוח הזמנים שלי היה מאוורר יותר מהיום ויכולתי ללכת בעצמי לראות את תצוגות האופנה בשבוע האופנה בתל אביב, יש שזוכרות לי את הפרסומים והמיונים של התמונות הראויות.
השנה לא התאפשר לי ללכת בכלל, כחובבת אפנה פתחתי סרטונים לראות מה הפסדתי ונהנתי שאפשר גם מהבית להתענג על היצירות של המעצבים הישראליים.

אבל לפני הכל או אחריי הכל אני מאפרת ומעצבת שיער, לצפות בתצוגות זה לא רק הבגדים אלא גם העיצובים ומראות האיפור,מתוך הצורך והרצון להביא ללקוחות שלי את כל הטרנדים העכשווים ולפתוח את המחשבה לדברים חדשים.

אז יצרתי קשר עם רשת חנויות האיפור מאק שהשנה לקחו חסות על התצוגות וביקשתי לדעת הכל!

הנה תקציר של מה היה בשבוע האופנה, מה היו ההשראות ובאילו צבעים נתאפר השנה.



מיקי בוגנים, המאפר הראשי של שבוע האופנה בשיתוף לימור אלוני סגל, מדריכה בכירה של
MAC וצוות מאפרי המותג עבדו מסביב לשעון ביצירת המראות האיפור של תצוגות שבוע
האופנה אשר השנה היה בסימן שינוי אידיאל היופי ושילב בכל תצוגה ותצוגה גם נשים שלא
דווקא היו עונות בעבר על ההגדרה של דוגמנית.
 אך המטרה של השבוע הזה היתה להראות את היופי שבכל אחת ללא הבדל צבע עור, מגדר, גובה, משקל וגיל.
עובדה זו נתנה הזדמנות למאפרים להתמודד עם עבודה יוצאת דופן מגוונת ומעניינת.
MAC , מותג האיפור המוביל, מאפר בכל שנה ב54 תצוגות אופנה, למעלה מ-800 תצוגות.
גם השנה שבוע האופנה ת"א הצטרף לשבועות האופנה הבינלאומיים והתהדר באיפור של
MAC



פירוט של מראות האיפור הבולטים משבוע האופנה תל אביב שזה עתה הסתיים:




אלון לבנה
לוק חיוור ומעט ווירדי. הרבה הברקות ועור רווי לחות. ההברקות שהושגו בעזרת מוצר
ייחודי שנקרא Essential oil stick - שמן הזנה לפנים בסטיק. מוצר שנעשה בו שימוש רב
בשבוע האופנה תל אביב בגלל המרכיבים המזינים שבו אשר הונח על עצמות הלחיים
והעפעפיים יחד עם סטרוב קרים- קרם לחות המכיל מרכיבי ברק מחזירי אור
המראה שואב את ההשראה מטרנד בינלאומי שנקרא Honest  - טרנד ששומר על עור פנים
דקיק ורענן .




לארה רוסנובסקי- חלום ליל קיץ
מראה של עור שכמו עבר טיפול פנים . עור קורן ורווי לחויות. מעליו - מעין שטיפה
רעננה של גוון אפרסק כתמתם - על הלחיים, על העפעפיים ועל השפתיים- הכול בעזרת
מוצר אחד רב תכליתי שנקרא - Cream Colour Base  מוצר קרמי בעל גוון שניתן לשימוש

היכן שרוצים- על השפתיים, העיניים, הלחיים. הגוון שנעשה בו שימוש הוא Rich Coral.
מוצר זה אהוב מאד בשבועות האופנה בחו"ל ומאפרי המותג בכל העולם מאמצים אותו
במיוחד לעבודות אופנה וצילום.




הולילנד- הלך במדבר
עור רענן, בעל כיסוי דק. בריא וקורן אך נראה כאילו צרוב מעט מהשמש- כמו לאחר הליכה
במדבר. הצריבה נעשתה על ידי שימוש בסומק אדום. בתצוגה הופיעו גם גברים שאופרו
באותו המראה





דרור קונטנטו - רפלקטים בירוק אמרלד
מראה עור מאופר יחסית בעל כיסוי מעט פלסטי ואטום כדי להוות קנווס ראוי לעין
הדומיננטית.
העין במראה זה היא כמו תכשיט, מתקשטים בה ממש כמו באביזר אופנתי. עיניים מעושנות
גדולות, מראה שנוצר באמצעות פיגמנט (צללית אבקה בריכוז פיגמנטי גבוה מאד) בגוון
ירוק Antiqued Green ועליה מונחים שני סוגים של גליטרים בשני גוונים שונים- זהב וירוק.
בתוך העין עיפרון עיניים ירוק עז .השפתיים נותרו יחסית חיוורות ואופרן בשפתון אבי
בצורת עיפרון שנעשה בו שימוש רב בשבוע האופנה הזה. שפתון לחותי ושקוף בכיסוי שלו
הנקרא ;פטנפוליש; כאן בגוון אפרסק חינני הקרוי Revived Up.



דורין פרנקפורט
מראה שמדמה ניקיון ורעננות ממש כמו שיוצאים ממקלחת או מטיפול בספא. עור נקי ביותר
- כמעט ללא כיסוי ועם הברקות שנוצרו על ידי מקלון שמן ההזנה Essential oil Stick.
הרטיבות. המראה נוצר על ידי שמן ההזנה שמונח על העפעפיים ועל עצמות הלחיים.
גבות טבעיות מסורקות וריסים מעוגלים ללא מסקרה. על השפתיים הכתמה דובדבנית של
שפתון לחותי פטנפוליש בגוון ruby שעבר גם הוא הספגה לפני העליה למסלול כדי שיהיה
מט ומעומעם יותר. ההשראה לקוחה מהטרנד הבינלאומי WETt; שפופולרי כבר מספר שנים
בשבועות אופנה בעולם.



עידן לרוס
עור עירום מכיסוי.  ללא קרם בסיס כלל ורק מעט קונסילר מינרלי להסתרת פגמים קטנים
במידת הצורך. לעומת העור הטבעי- עיניים מעושנות, מושחרות בצללית שחורה מט בגוון
Carbon עיניים גדולות ועשויות ,ריסים מודבקים מעוגלים ומשוחים במסקרה שחורה עשירה.
גבות חזקות אשר מולאו בעיפרון תומכות במראה העז של העיניים. על השפתיים: גלוס
שקוף במראה זכוכיתי מבריק.



רימה רומנו
איפור ללא איפור- מייקאפ למראה מושלם וניודי- מייקאפ עמיד קרמי הנקרא
Prolongwear Nourishing - גבות מסורקות כלפי מעלה עם ג'ל שקוף וריסים טבעיים נטולי
מסקרה. על השפתיים שפתון ניוד לחותי מסדרת פטנפוליש בגוון Clever- ניוד. נראה כאילו
כך קמנו בבוקר אך למעשה מראה מושקע למדי . מראה זה הוא למעשה התגלמות הטרנד
שנקרא No Makeup Makeup – ללכת עם ולהרגיש בלי.




מאיה גלר
לוק של עור טבעי מאד, קורן ורווי לחות , שפתיים טבעיות אשר הונח עליהם רק מרכך
שפתיים עשיר בלחות וויטמינים. על העור נעשו הצללות עם מוצר מיוחד בגוון טואופ&– מעין
סומק בגוון חום אפרפר אשר מעניק הצללה שנותנת מראה טבעי- (שהרי מראה של צל הוא
למעשה אפור) גבות טבעיות מסורקות, והאלמנט הבולט יחיד שהיה באיפור הוא עיפרון
שחור בגוון feline מטושטש מעל קו הריסים בצורה לא עשויה עם מברשת עיפרון – מה
שנתן ללוק מראה יותר אדג'י וקולי.




סאמפל
לחות עם תרסיס לחות פיקס + על כל הפנים. סטרוב קרים להברקת כל המקומות הגבוהים.
מעט מייקאפ מסוג Prolongwear המצויין לשימוש בבקסטייג כיוון שמאד עמיד. הצללות עם
גוון טואופ (חום אפרפר) ומעט סומק ורדרד כתמתם כדי להשלים את הלוק  , מכיוון שהלוק
הינו ללא מסקרה מאד חשוב לא לוותר על עיצוב הריסים בעזרת מעגל ריסים. מסיימים עם
פודרה מינרלית על מנת לקבע. מסרקים את הגבות כלפי מעלה ובעזרת עיפרון גבות
ממלאים אותן. לסיום מסרקים אותם בג'ל שקוף לגבות. על שפתיים שמן הזנה בסטיק כדי
לגרום למראה להיות יותר לח ולסיום מניחים עם האצבע על השפתיים מעט ליפסטיק ורוד
בטפיחות עדינות



מעוז דהן 
נובוריש - תצוגה שבה הציגו גברים רבים ומעט דוגמניות
מראה הדוגמניות:
עור בכיסוי בינוני של מייקאפ ועליו ברונזר בעצמות הלחיים. את מראה העור משלים סומק
אפרסקי מינרלי בגוון warm soul ולסיום פודר העור בפודרה מינרלית בעלת גוון שזוף.
העיניים במראה זה מעושנות עם צללית בגוון חום אדמדם ועליה צללית פיגמנט מנצנצת
בעלת גליטרים גרוסים ועדינים מאוד.
המראה הושלם בריסים מעוגלים עם מסקרה שחורה.
על השפתיים – הלהיט של שבוע האופנה הנוכחי- שפתון צ'אבי של גוון ולחות עשירה
פטנפוליש בגוון אפרסק הנקרא revived up




ויוי בלאיש
עור מאד טבעי, מואר בסטרוב קרם ,קרם לחות המכיל מרכיבי ברק זוהרים, במקומות
הגבוהים, בעצמות הלחיים וקצת על העפעפיים, הברקה במקומות הגבוהים בעזרת
essential oil stick שמגביר את תחושת הלחות של העור , שפתיים שעליהן מונח מרכך
שפתיים בלבד .
מראה טבעי מאד שמטרתו להראות את העור.


צילומים : רותם לבל

יום שלישי, 26 בספטמבר 2017

הינומה

אני מודה 
בהכנת פוסט זה , פתחתי לעצמי את הראש לכיוונים לגמריי חדשים שמעולם לא חשבתי עליהם קודם.

כמעצבת שיער מזה 9 שנים (אמאלה אני ותיקה😱)
יש לי עניין בלתי פתור עם הינומות.
99% מההינומות שאני פוגשת במהלך עבודתי עם כלות , הן כאלה שמסתירות את כל התסרוקת.
אז מצד אחד קשה לי לוותר כי תכלס ההינומה הי הקו המחבר בין הראש לגוף, היא ההבדל בין תסרוקת ערב לתסרוקת כלה.
מצד שני אחרי שאני משקיעה את כל כולי בתוצאה מושלמת מגיעה ההינומה ומכסה את ה-כל!!

החלטתי לחפש השראה וכיוון מחשבה חדש ונדלקתי ממש!
צל״ש יינתן לכלה האמיצה שתסכים ללכת עם אחת מההינומות שמופיעות כאן.😜


אז שניה לפני שאת בוחרת לך הינומה ״רגילה״
תעשי לי טובה אישית, תדפדפי כאן , ואולי גם לך יתחשק משהו קצת אחר.





ההתלבטות התמידית בתסרוקות נמוכות: לחבר את ההינומה מתחת או מעל לתסרוקת. מוצאת את זה כפיתרון גאוני במיוחד!!!




















ואם כבר הינומה שהיא רק לחופה , הנה כמה רעיונות יפיפיים במיוחד:





יום שבת, 13 במאי 2017

אהבה חינם, זה לא עולה כסף

דווקא היום
לג בעומר 
אני כותבת את הפוסט הזה
כי זה מלמד אותי המון ואולי גם יעזור לכן.
קצת רקע:
מרכז העיסוק שלי הוא , איפור ושיער לכלות.
(מתוך עמוד האינסטגרם שלי)


בשבוע האחרון , דיס הומלצתי ע״י משהיא שמכנה את עצמה בכותרת הפייסבוק שלה ״מאפרת מקצועית״. וכשאני אומרת דיס הומלצתי זה במילים מאוד עדינות.

מאז הנוהל החדש שלי איפור + שיער , (לא מפצלת,) אני מרגישה חזק ודווקא ע״י אנשים שרחוקים ממני את חוסר הפרגון.
ריבונו של עולם, רק דבר אחד מפריע לי,
למה אנשים לא מבינים שפרנסה היא מן השמים?

האם אני כל יכול? האם אני זו שמחליטה למי תבוא הפרנסה ולמי לא??
(מתוך האינסטגרם שלי)

יעידו קהל לקוחותיי על השירות האישי המחבק והמקבל שאני נותנת,
איך הדבר החשוב לי ביותר הוא רצון הלקוחה והחיוך בסוף העבודה.
כששמעתי את המילים בהם השתמשו נגדי הבנתי מעל כל ספק שאין מדובר במשהיא שהתאפרה אצלי.

אני מודה לקב״ה על כל לקוחה שסוגרת איתי ושום דבר לא מובן לי מאליו.
תודה תודה תודה.

לג בעומר הוא בדיוק היום הזה המעודד אהבת חינם.
היו אלה תלמידי רבי עקיבא (24,000) שהתיחסו בזלזול ובהשתחצנות אחד כלפי השני.
הם מתו מיתה רעה בזה אחר זה בימי ספירת העומר.
 לכן נוהגים מנהגי אבלות, לא מסתפרים או מתגלחים, לא שומעים מוזיקה, לא מחדשים שום דבר ולא מתחתנים.
וכך מובא בתלמוד מסכת יבמות (סב, ב): "אמרו: שנים עשר אלף זוגים של תלמידים היו לו לרבי עקיבא... וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה... תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת... וכולם מתו במיתה רעה". "והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, (ואלו התלמידים החדשים): רבי מאיר ורבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה". ומסופר עוד במדרש (ב"ר סא, ג) שאמר רבי עקיבא לתלמידיו החדשים: "בניי, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם"

רבי שמעון בר יוחאי נהג באהבת ישראל ובאהבת חינם, היום יום ההילולה שלו, הוא היום היחיד במהלך הספרה (מנהג אשכנזים וספרדים מלג בעומר והלאה מתירים) שמותר בו לשמוח , לרקוד , לשמוע מוזיקה וכו וכו.

העולם הזה של החתונות רווי בנותני שירות, התחרות היא עצומה,המקרה שלי הוא לא היחיד. אני לומדת באופן אישי, מהעניין שדווקא היום , לג בעומר, שמעתי על מה שנאמר עליי, דווקא ביום הזה שמעודד אהבת חינם, (וואי אלוקים הזה הוא ענק!!) תמיד תמיד לפרגן, לכולן, בכל מצב!

אני מאחלת לאותה אחת מכל הלב אבל באמת, שהלוח שלה יהיה עמוס באירועים ובלקוחות, שתהיה תמיד שמחה ומסופקת מהעבודה שלה.

וקצת תמונות שלי מהשבוע החולף:

טריקו הוא החבר הטוב ביותר שלי, בהריונות וגם בלי קשר, ואם כבר טריקו אז הצבע ירוק זית שטרנדי עכשיו מאוד ומרגיש לי שמאיר לי את הפנים, שילבתי עם חצאית כפלים שגדולה עלי ברגיל אבל עם הבטנונת החמודה , החצאית ישבה בדיוק ולא ברחה, נהנתי במיוחד מהנעימות של החולצה והמרחק של החצאית מהרגלים, זה היה היום החם ביותר בשבוע הקודם.

גם כאן בחרתי בשמלה שעד היום היתה מעט רחבה עלי מה שאיפשר לי להכנס בקלות לתוכה.
אהבתי במיוחד כמה דברים
ראשית, חיתוך המותן שלכאורה אינו מיועד להריון גרם למראה הכללי להיות צר יותר , אנשים שפגשו אותי או פגשו בתמונה הזאת לרגע שכחו מהיותי בחודש שישי.
בנוסף השילוב הזה בין השמלה המחויטת לבין הנעל הספורטיבית והגרב עשו לי טוב בנשמה.
אנא סלחו לי על הגומיות השחורות שכחתי על היד, לזכותי יאמר שזה היה מיד אחריי קוקויים של בוקר לבנותי 😀

אם הגענו כבר עד כאן ואני שוב עם אותו סיפור, מוטב שאומר את האמת, אני לא מחבבת בגדי הריון, מעולם לא התחברתי למראה, תמיד אני מנסה למשוך עד הרגע האחרון עם מה שיש לי בארון.
אז מה כאן? טריקו פשוטה, וחצאית במידה הרגילה שלי, הגיזרה של החצאית רחבה ויש גם גומי בגב, מה שמאפשר לי לנוע בחופשיות ובנעימות.
זה היה היום האחרון של החופש, של שנינו, שלומי ואני בתחום החתונות, מחר מתחילים לעבוד, לבשתי שמלה לבנה בגיזרה רחבה עליתי על עקבים ורודים (גם הם טרנד העונה)
ויצאנו לנו להנות מערב אחרון של חופש עד הפגרה הבאה.

עד כאן להיום
נתראה בפוסט הבא😀
חיה.