דווקא היום
לג בעומר
אני כותבת את הפוסט הזה
כי זה מלמד אותי המון ואולי גם יעזור לכן.
קצת רקע:
מרכז העיסוק שלי הוא , איפור ושיער לכלות.
בשבוע האחרון , דיס הומלצתי ע״י משהיא שמכנה את עצמה בכותרת הפייסבוק שלה ״מאפרת מקצועית״. וכשאני אומרת דיס הומלצתי זה במילים מאוד עדינות.
מאז הנוהל החדש שלי איפור + שיער , (לא מפצלת,) אני מרגישה חזק ודווקא ע״י אנשים שרחוקים ממני את חוסר הפרגון.
ריבונו של עולם, רק דבר אחד מפריע לי,
למה אנשים לא מבינים שפרנסה היא מן השמים?
האם אני כל יכול? האם אני זו שמחליטה למי תבוא הפרנסה ולמי לא??
יעידו קהל לקוחותיי על השירות האישי המחבק והמקבל שאני נותנת,
איך הדבר החשוב לי ביותר הוא רצון הלקוחה והחיוך בסוף העבודה.
כששמעתי את המילים בהם השתמשו נגדי הבנתי מעל כל ספק שאין מדובר במשהיא שהתאפרה אצלי.
אני מודה לקב״ה על כל לקוחה שסוגרת איתי ושום דבר לא מובן לי מאליו.
תודה תודה תודה.
לג בעומר הוא בדיוק היום הזה המעודד אהבת חינם.
היו אלה תלמידי רבי עקיבא (24,000) שהתיחסו בזלזול ובהשתחצנות אחד כלפי השני.
הם מתו מיתה רעה בזה אחר זה בימי ספירת העומר.
לכן נוהגים מנהגי אבלות, לא מסתפרים או מתגלחים, לא שומעים מוזיקה, לא מחדשים שום דבר ולא מתחתנים.
וכך מובא בתלמוד מסכת יבמות (סב, ב): "אמרו: שנים עשר אלף זוגים של תלמידים היו לו לרבי עקיבא... וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה... תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת... וכולם מתו במיתה רעה". "והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, (ואלו התלמידים החדשים): רבי מאיר ורבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה". ומסופר עוד במדרש (ב"ר סא, ג) שאמר רבי עקיבא לתלמידיו החדשים: "בניי, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם"
רבי שמעון בר יוחאי נהג באהבת ישראל ובאהבת חינם, היום יום ההילולה שלו, הוא היום היחיד במהלך הספרה (מנהג אשכנזים וספרדים מלג בעומר והלאה מתירים) שמותר בו לשמוח , לרקוד , לשמוע מוזיקה וכו וכו.
העולם הזה של החתונות רווי בנותני שירות, התחרות היא עצומה,המקרה שלי הוא לא היחיד. אני לומדת באופן אישי, מהעניין שדווקא היום , לג בעומר, שמעתי על מה שנאמר עליי, דווקא ביום הזה שמעודד אהבת חינם, (וואי אלוקים הזה הוא ענק!!) תמיד תמיד לפרגן, לכולן, בכל מצב!
אני מאחלת לאותה אחת מכל הלב אבל באמת, שהלוח שלה יהיה עמוס באירועים ובלקוחות, שתהיה תמיד שמחה ומסופקת מהעבודה שלה.
וקצת תמונות שלי מהשבוע החולף:
טריקו הוא החבר הטוב ביותר שלי, בהריונות וגם בלי קשר, ואם כבר טריקו אז הצבע ירוק זית שטרנדי עכשיו מאוד ומרגיש לי שמאיר לי את הפנים, שילבתי עם חצאית כפלים שגדולה עלי ברגיל אבל עם הבטנונת החמודה , החצאית ישבה בדיוק ולא ברחה, נהנתי במיוחד מהנעימות של החולצה והמרחק של החצאית מהרגלים, זה היה היום החם ביותר בשבוע הקודם.
אהבתי במיוחד כמה דברים
ראשית, חיתוך המותן שלכאורה אינו מיועד להריון גרם למראה הכללי להיות צר יותר , אנשים שפגשו אותי או פגשו בתמונה הזאת לרגע שכחו מהיותי בחודש שישי.
בנוסף השילוב הזה בין השמלה המחויטת לבין הנעל הספורטיבית והגרב עשו לי טוב בנשמה.
אנא סלחו לי על הגומיות השחורות שכחתי על היד, לזכותי יאמר שזה היה מיד אחריי קוקויים של בוקר לבנותי 😀
אם הגענו כבר עד כאן ואני שוב עם אותו סיפור, מוטב שאומר את האמת, אני לא מחבבת בגדי הריון, מעולם לא התחברתי למראה, תמיד אני מנסה למשוך עד הרגע האחרון עם מה שיש לי בארון.
אז מה כאן? טריקו פשוטה, וחצאית במידה הרגילה שלי, הגיזרה של החצאית רחבה ויש גם גומי בגב, מה שמאפשר לי לנוע בחופשיות ובנעימות.
זה היה היום האחרון של החופש, של שנינו, שלומי ואני בתחום החתונות, מחר מתחילים לעבוד, לבשתי שמלה לבנה בגיזרה רחבה עליתי על עקבים ורודים (גם הם טרנד העונה)
ויצאנו לנו להנות מערב אחרון של חופש עד הפגרה הבאה.
עד כאן להיום
נתראה בפוסט הבא😀
חיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה