מרלין מונרו חזרה בתשובה?
בשבועות האחרונים התאחדו מספר כישרונות וגופי אופנה שונים במגזר הדתי-חרדי ע''מ לייצר הפקת אופנה ייחודית ומקורית לדף האופנה Glatfashoin , שתציג שתי מוזות אופנתיות המספקות השראה, כבר שנים למיליוני נשים ברחבי העולם, אך מתוך נקודת המבט הדתית-חרדית ובתרגום צנוע למהדרין.
על מלאכת ההפקה אמונות נשים מקצועיות, כשהמפיקות באות גם הן מן העולם החרדי-דתי או מצויות במגע רצוף איתו כך שכל אחת משקפת בתחומה, את הבבואה הצנועה של קטגוריית עיסוקה. על האיפור: שלי קליין, מאפרת בתוכניות טלוויזיה, סרטים, הפקות אופנה וכלות. שיער: חיה דובוב, מעצבת שיער, בעלת מעגל לקוחות נרחב, השתתפויות בהפקות אופנה, צילומים לסרטים, קליפים ועיתונות. סטיילינג: מרינה זק, מעצבת להפקות אופנה שונות, מגזינים וטורי אופנה בעלי שם. צילום: רבקי פרידמן, צלמת המנציחה תמונות אמנותיות וייחודיות, המוציאה מכל 'לוקיישן' יצירה של ממש. שמלות: "בלוש", מעצבת ותופרת ביגוד ייחודי במגזר הדתי- חרדי, וכן ''עדי'', מעצבת, תופרת ובוגרת מכללת 'שנקר'.דוגמניות: הדר לTOMASIO MODELS ISREL ואור דשבסקי.
כל אלו יחד, יצרו צוות בעל כישרונות צעירים ומבטיחים מאד בתחום האופנה במגזר. המושא ההשראתי של ההפקה הינו- אושיות האפנה המיתולוגיות של שנות ה-60. מרלין מונרו, שחקנית ודוגמנית 1926-1962, המשתייכת באופן מובהק לתקופה האופנתית של שנות השישים המוקדמות וכן מייצגת את התמורה בצורת הלבוש שהובילה אל מהפכת הלבוש של שנות השישים.
המוזה השנייה, הינה אודרי הפבורן 1929-1993 שחקנית ודוגמנית. כאשר תמונת ההשראה לשחזור דמותה הינה משנת 1961- שנלקחה מתוך צילומי הסרט 'ארוחת בוקר בטיפאני'. נשים אלו מסמלות בין היתר, את המהפך בתפיסה של מעמד האשה שחל בתקופה בה הן חיו, הן מייצגות בעבור נשים רבות ברחבי העולם את השילוב של עדנה נשית יחד עם חוזק פנימי ועמידה על שלהן, שילוב המניע אותן בסופו של דבר גם להצליח.
כשחיה דובוב, מלהקת ומבצעת ההפקה, נשאלת לסיבת בחירה זו, היא עונה : "לקחתי שתי דמויות אופנתיות אייקוניות משנות ה- 60 ועשיתי שיחזור לתמונות הכי מפורסמות שלהן כשבעצם המטרה היא לתת פרספקטיבה צנועה, כך שהפכתי אותן לנשים בעלות הופעה דתית- חרדית. הן אייקוניות שתמיד רציתי לשחזר את התמונות שלהן מבחינת איפור ושיער. כאן, הפכתי את האמירה האפנתית שלהן, לקריאה עבור הציבור ממנו אני באה ואליו אני פונה".
על מלאכת ההפקה אמונות נשים מקצועיות, כשהמפיקות באות גם הן מן העולם החרדי-דתי או מצויות במגע רצוף איתו כך שכל אחת משקפת בתחומה, את הבבואה הצנועה של קטגוריית עיסוקה. על האיפור: שלי קליין, מאפרת בתוכניות טלוויזיה, סרטים, הפקות אופנה וכלות. שיער: חיה דובוב, מעצבת שיער, בעלת מעגל לקוחות נרחב, השתתפויות בהפקות אופנה, צילומים לסרטים, קליפים ועיתונות. סטיילינג: מרינה זק, מעצבת להפקות אופנה שונות, מגזינים וטורי אופנה בעלי שם. צילום: רבקי פרידמן, צלמת המנציחה תמונות אמנותיות וייחודיות, המוציאה מכל 'לוקיישן' יצירה של ממש. שמלות: "בלוש", מעצבת ותופרת ביגוד ייחודי במגזר הדתי- חרדי, וכן ''עדי'', מעצבת, תופרת ובוגרת מכללת 'שנקר'.דוגמניות: הדר לTOMASIO MODELS ISREL ואור דשבסקי.
כל אלו יחד, יצרו צוות בעל כישרונות צעירים ומבטיחים מאד בתחום האופנה במגזר. המושא ההשראתי של ההפקה הינו- אושיות האפנה המיתולוגיות של שנות ה-60. מרלין מונרו, שחקנית ודוגמנית 1926-1962, המשתייכת באופן מובהק לתקופה האופנתית של שנות השישים המוקדמות וכן מייצגת את התמורה בצורת הלבוש שהובילה אל מהפכת הלבוש של שנות השישים.
המוזה השנייה, הינה אודרי הפבורן 1929-1993 שחקנית ודוגמנית. כאשר תמונת ההשראה לשחזור דמותה הינה משנת 1961- שנלקחה מתוך צילומי הסרט 'ארוחת בוקר בטיפאני'. נשים אלו מסמלות בין היתר, את המהפך בתפיסה של מעמד האשה שחל בתקופה בה הן חיו, הן מייצגות בעבור נשים רבות ברחבי העולם את השילוב של עדנה נשית יחד עם חוזק פנימי ועמידה על שלהן, שילוב המניע אותן בסופו של דבר גם להצליח.
כשחיה דובוב, מלהקת ומבצעת ההפקה, נשאלת לסיבת בחירה זו, היא עונה : "לקחתי שתי דמויות אופנתיות אייקוניות משנות ה- 60 ועשיתי שיחזור לתמונות הכי מפורסמות שלהן כשבעצם המטרה היא לתת פרספקטיבה צנועה, כך שהפכתי אותן לנשים בעלות הופעה דתית- חרדית. הן אייקוניות שתמיד רציתי לשחזר את התמונות שלהן מבחינת איפור ושיער. כאן, הפכתי את האמירה האפנתית שלהן, לקריאה עבור הציבור ממנו אני באה ואליו אני פונה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה